פרסומים בתקשורת

פרופ' איתן אוקון חוקר כיצד אנחנו יכולים לבלום את הניוון שבא עם הזיקנה – ומיישם על עצמו את המסקנות

בעיתון "כלכליסט" התפרסם ראיון נרחב עם פרופ' משה בר מהמרכז לחקר המח, על ספרו שיצא לאחרונה. ספרו מתבסס על מחקריו, שמצאו כי דווקא מחשבות נודדות וחוסר ריכוז הם מפתח ליצירתיות ומצב רוח טוב.

אם נפשכם חשקה באיזה מוצר חדש, כנראה לא הצלחתם לשרוד החודש את יום הרווקים הסיני או את הבלאק פריידי • למה דווקא בימים האלה אנחנו יוצאים עם כרטיסי האשראי למסע ציד של מוצרים? הסיבה – דופמין ו"מערכת תגמול" שגורמים לנו להסתער • ד"ר עינב סודאי מהמרכז הרב תחומי לחקר המוח באוניברסיטת בר אילן בטור מיוחד של "זו דעתי"

בסלון דמוי "האח הגדול" במעבדה לרגש ויחסים בין אישיים באוניברסיטת בר אילן, חוקרים הפסיכולוג פרופ' אשכול רפאלי וצוותו מה מבריא יחסים זוגיים ומה מקלקל. מהו סוג התמיכה הגרוע ביותר ומהו הסוג המומלץ, למשל בימי הקורונה והאבטלה שפקדו אותנו, ואיזו תועלת לזוגיות יש בתקווה — להבדיל מסתם "אופטימיות"

ד"ר רועי סלומון ממרכז גונדה לחקר המוח באוניברסיטת בר־אילן, משתמש במכשירי מציאות מדומה כדי לחקור כיצד אנחנו מבחינים היכן המציאות נגמרת וההזיה מתחילה. "הגעתי למציאות המדומה לא בגלל ההייפ", הוא אומר, "אלא כי במדע שלי אני צריך לשלוט במציאות במאה אחוז וליצור בה דברים שלא יכולים להיות".

גידול של 180% במספר הנרשמים לתואר ראשון וגידול של 67% במספר הנרשמים לתואר שני בבר אילן.

"משבר כלכלי ואובדן מקומות עבודה מהווים גורם מכריע בפנייה ללימודים אקדמיים, ואין ספק שהקורונה הציפה את חשיבות המדע, שצומח ומתפתח במוסדות להשכלה הגבוהה בישראל", אומרת פרופ' יפה זילברשץ, יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה.

המידע העצבי נאסף בעזרת ה״חיישנים" השונים שפרוסים ברחבי הגוף ומועבר למוח.

ד״ר רועי סלומון, שחוקר את גבולות התפיסה האנושית, במרכז גונדה לחקר מדעי המוח באוניברסיטת בר־אילן,

מסביר כי המידע הזה מגיע לשני אזורים נפרדים במוח, בהתאם לחלוקה בין מודע ללא מודע.

A team of neuroscientists from Bar-Ilan University is one of four winners of The Michael J. Fox Foundation for Parkinson’s Research (MJFF) and Sage Bionetworks BEAT-PD (Biomarker and Endpoint Assessment to Track Parkinson’s Disease) DREAM Challenge, a data competition designed to benchmark new methods to predict Parkinson’s disease severity.

Half-century-old bridge between neuroscience and artificial intelligence is revived through a newly revealed ultrafast brain-inspired learning mechanism utilized to accelerate existing artificial intelligence learning algorithms based on small datasets

מאמר חדש ממעבדתה של ד"ר אילנית גורדון בכתב העת Psychophysiology, הדוקטורנט עודד מאיו ואילנית מציגים סקירת ספרות עדכנית על חשיבות והשלכות הסנכרון ההתנהגותי והפיזיולוגי. הם גם מציעים מודל תיאורטי לפיו הגמישות בכניסות ויציאות מסנכרון מעידות על תפקוד של המערכת הבינאישית.